יצאת לדייט ראשון. היה נחמד. ועוד לפני שהגעת הביתה, הראש כבר רץ: איך יהיה בחתונה, איפה נגור, איך הוא יהיה כאבא. או להפך - כבר ראית את כל הבעיות: "הוא גר רחוק", "הוא לא יסתדר עם המשפחה שלי", "בטוח יהיו לנו ריבים על כסף".
לאנשים עם דמיון עשיר יש מתנה נפלאה. אבל בדייטים, המתנה הזו יכולה להפוך למלכודת: את כבר בפרק 10, והוא עוד בפתיחה.
השאלה אחרי דייט ראשון היא לא "האם הוא אבא של הילדים שלי", אלא "האם אני רוצה לפגוש אותו שוב".
למה זה קורה?
הדמיון שלנו מנסה לעזור: להגן עלינו מאכזבה, לחסוך זמן, "לדעת מראש". כשכבר היו אכזבות בעבר, הרצון לדעת מראש גדל עוד יותר. אבל אי אפשר לדעת מראש איך יהיה בפרק 10 כשאתם עוד בפרק 1. כל מה שיש בידייך הוא דייט אחד - ודייט אחד לא יכול לשאת על הגב שלו את כל העתיד.
שני הכיוונים של אותה מלכודת
ריצה קדימה באהבה: מתאהבים בתמונה שבראש, לא באדם. כשהוא לא מתנהג לפי התסריט, מגיעה אכזבה גדולה - מתאימה לפרק 10, לא לדייט השני.
ריצה קדימה בפחד: רואים את כל הבעיות העתידיות ופוסלים מראש. לפעמים פוסלים בדיוק את האנשים שהיו יכולים להתאים, רק כי לא נתנו להם להגיע לפרק 3.
מה עושים אחרי דייט ראשון: 4 צעדים
1. לשאול רק שאלה אחת. "האם אני רוצה לפגוש אותו שוב?". לא "האם הוא האחד". אם התשובה היא "כן" או אפילו "אולי" - זה מספיק לדייט שני.
2. לשים לב מה הרגשת, לא מה חשבת. איך הרגשת בשיחה? מתי היה לך נעים ומתי לא? התחושות בזמן אמת מדויקות יותר מהסיפורים שהראש בונה אחר כך.
3. לרשום עובדות. מה למדת עליו בפועל? מה הוא אמר, מה הוא עשה. זה עוזר להפריד בין מה שיש לבין מה שהדמיון הוסיף.
4. להחליט על צעד אחד. לשלוח הודעה, להסכים לדייט שני, או לסיים בנימוס. צעד אחד - לא תוכנית לחמש שנים.
ומה לגבי הדייט השני?
הדייט השני הוא המקום שבו מתחילים לראות את האדם מעבר לרושם הראשון. הרבה פעמים דווקא בדייט השני או השלישי מגיעה משיכה שלא הייתה בהתחלה - או מתבררים דברים שלא ראינו. תני לזה לקרות, במקום להחליט הכל כבר אחרי הראשון.
תני לסיפור להיכתב פרק אחרי פרק. את לא חייבת לדעת איך הוא נגמר כדי ליהנות ממנו.
הפוסט הזה הוא חלק מסדרה על 5 הסיבות שבגללן לא מוצאים זוגיות. בפוסט הבא: למה להראות רק את הצד הכייפי שלך לא עובד.